תקיעה גדולה

אבי ישב במושב הקבוע שלו בבית הכנסת וחיכה בחוסר סבלנות. הוא מולל את הזקן שלו בזמן שחזן התקדם לאיטו בתפילה. זמן תקיעת שופר המשוער התקרב והיה אמור לקרות בעוד משהו כמו רבע שעה. אבי הציץ למעלה והבחין שרבקי אשתו כבר הגיעה. מצד אחד זה הקל עליו לראות שהיא הגיעה לפני הזמן. ומהצד השני הוא הרגיש איך הלחץ הולך ונערם. בראשו הוא נזכר איך לפני כמה ימים הם שניהם הלכו ביחד אל הרב. שניהם ישבו לפני שולחנו העמוס ספרים של הרב ולאחר שהם הציגו לו את הבעיה שלהם הוא דיבר אליהם בצורה איטית מדודה.  "חלק מן הפוסקים קבעו כי אין לקיים יחסי אישות בראש השנה ותלו את זה בכך שבראש השנה נפקדו הנשים הצדקניות. לעומתם הארי ז"ל למשל חושב שבדיוק בגלל זה יש לסבור ההיפך, ואף סובר שיש סגולה לפיריון במועד זה. לכן, מה שאני ממליץ לכם, מכיוון שאתם נשואים כבר כמה שנים ועדיין לא זכיתם לפרי בטן, אני מציע שתנסו ליישם את מצוות פרו ורבו דווקא בראש השנה הבא עלינו לטובה. ועוד מה שאני ממליץ לכם הוא לקיים את מצוות פרו ורבו בזמן המיוחד ביותר ביום קדוש זה, שבו שערי שמיים פתוחים לרווחה. אני מציע, וכמובן זו רק הצעה ולא פסיקת הלכה חס וחלילה, שתקיימו את מצוות רבייה דווקא בזמן תקיעת שופר."   רבקי עמדה בעזרת נשים על יד המחיצה והשקיפה על אבי. היא היתה לבושה בשמלת חג צנועה, מהודרת אך פשוטה יחסית עם שרוולים ארוכים שהגיעו לה עד פרקי הידיים. כל הנשים בעזרה בחנו אותה ואמדו כמה היא יפה. גזרתה הדקה והחיננית ופניה החלקות והיפות הקנו לה ככל הנראה מקום בין חמשת הנשים היפות ביותר בבית הכנסת. רבקי ניסתה להטיב את מבטה על אבי, ולמרות שהיא נעלה סנדלי עקב דקים, היא הצליחה להגביה את עצמה בעוד סנטימטר וחצי כדי לראות את בעלה. פניו הנאים, ועיניו הירוקות הבהירות כמעט ולא שידרו מצוקה כלפי חוץ, אבל מהיכרותה איתו היא יכלה להבחין שהוא לחוץ. היא המשיכה להביט עליו והתפללה לטוב. לאחר כרבע שעה עלה בעל התוקע אל הדוכן כדי להתכונן. היא ראתה שאבי קם ממקומו. היא יצאה גם מעזרת הנשים כדי להקדים אותו. היא ראתה שהמקום ריק מאנשים וסימנה לאבי לבוא אחריה אל שירותי הנשים. הדלת של השירותים נסגרה אחריהם ורבקי סימנה לו להיכנס אל תא הנכים שהיה גדול ומרווח יותר מכל שאר התאים. אבי הביט עליה, אבל רבקי היתה ממוקדת במטרה שלפניה. היא פתחה את כפתורי שמלתה, מצוואר ועד מתחת לחזה. לעיניו של אבי נגלתה חזיית תחרה בצבע ורוד עז שהיא לבשה מתחת. "תראה מה לבשתי מתחת" אמרה רבקי, והפשילה כלפי מעלה את החלק התחתון של השמלה וחשפה בפניו תחתונים ורודים תואמים עם תחרה. אבי הרגיש איך הזין שלו מגיב, אבל זה לא הספיק כדי להתגבר על הלחץ שהוא חש. רבקי ראתה שהוא זקוק לעוד קצת עזרה כדי להעמיד את הזין ונטלה יוזמה. היא ירדה על הברכיים והכניסה את הזין שלו לתוך הפה. היא ינקה את הזין וישר הרגישה איך זה משפיע והזין מתקשה לה בתוך הפה. היא היתה מרוצה מעצמה והרגישה איך זה מחזק לה את הביטחון. האווירה המיוחדת של ראש השנה יחד עם התקווה שסוף סוף היא תזכה להיכנס להריון מילאו אותה באופטימיות. היא גם גילתה על עצמה שלקיחת הסיכון וביצוע של מעשה כל כך אינטימי בחדר שירותים ציבורי מחרמן אותה נורא. היא הרגישה את הרטיבות בין רגליה. אבי הרגיש שהזין ישר נעמד דום כשרבקי ירדה לו, אבל ההקלה התחלפה מהר בלחץ שהוא הרגיש שהריגוש שבמציצה מתחיל לעלות על גדותיו.  הדלת הכללית של השירותים נפתחה פתאום ומישהי נכנסה. אבי ורבקי קפאו. אבל לזין של אבי היה כבר את הרצון משלו.  לקח לרבקי כמה רגעים להבחין שאבי גמר לה בתוך הפה, ולקח לה עוד שנייה או שתיים עד שההבנה חילחלה אליה. ברגע אחד היא הבינה שהפה שלה מלא בזרע. היא התמלאה חלחלה והיא הסיטה את ראשה אל האסלה והחלה לירוק כמה שהיא רק יכולה. אבי עמד מהצד, דומם לגמרי והרגיש שהוא רוצה לקבור את עצמו. האישה הנוספת שנכנסה לשירותים שאלה מבעד לדלת אם הכל בסדר, ורבקי ניסתה להתעשת וענתה לה שכן, הכל בסדר. הגברת, שמיהרה לשמוע את השופר, יצאה במהרה מהשירותים והשאירה את אבי ורבקי שוב לבד. תחושת פאניקה התחילה להתפשט לכל חלקי גופה של רבקי.  "מה נעשה עכשיו?" שאלה רבקי את אבי. בהלה ותחינה בעיניה. "תני לי דקה". אמר אבי וניסה לענות בביטחון שהרגיש שאין לו. "תני לי דקה. אני בדרך כלל מתאושש מהר." רבקי התיישבה על האסלה ביאוש ואבי עמד מולה. הם שמעו את החזן מברך לאיטו את הברכה הארוכה שלפני סדר התקיעה. אבי ניסה להתרכז ולנשום עמוק. הוא ניסה לחשוב בצורה חיובית. הוא הביט מלמעלה על אשתו. היא נראתה כל כך יפה בעיניו. משך אותו הידיעה שכל בית כנסת רואה את יופייה של אשתו אבל רק הוא יכול לראות כמה היא יפה גם מבעד לבגדים. אחרים יכולים לחשוק בה, אבל רק הוא לבדו רשאי להתייחד איתה. המחשבה החלה לעורר אותו והזין שלו החל להתקשות. "רבקי, תחלצי את השדיים בבקשה מתוך החזייה." היא שיתפה איתו פעולה וחלצה את שדיה. אחד אחרי השני. אבי שלח יד אחת וליטף לה את החזה. יד שניה הוא תפס את איברו שכבר עמד אבל למרות הכל לא התקשה מספיק. קולו הרם של השופר נשמע היטב. רבקי הסתכלה על אבי. "אבי. אני מתחננת אליך. זיין אותי" אבי הרגיש חסר אונים. הוא רצה לרצות את רבקי. הוא לא רצה להיכשל ולא רצה להיות אכזבה. הוא פינה לה מקום לעמוד והיא נעמדה לפניו עם גבה לכיוונו, היא הפשילה תחתונים ונשענה קדימה על הקיר הדק של תא השירותים. הוא ניסה לחדור אליה מאחורה עם האיבר הרפה שלו. זה היה מתסכל. עם היד הוא ניסה לכוון את הזין לתוך הכוס, אבל הזין לא היה קשה מספיק והוא ניסה למצוא את הדרך אל תוך החור החלקלק בין השיערות והרטיבות שהתפשטה מהכוס של רבקי. הזין מעט חדר ואז יצא. אחרי עוד כמה נסיונות הצליח לחדור עוד פעם קצת ושוב פעם נשלף.  הוקל לאבי כשהוא הרגיש שהוא הצליח להחדיר ולהשאיר את הזין לתוך הכוס וניסה בכל מאודו להישאר בזווית הנכונה כדי שהזין שלו לא ישלף עוד פעם. "יופי גבר שלי, זיין אותי. זיין אותי כמו שאתה יודע." ניסתה רבקי לעודד אותו. היא הניעה את אגנה כדי לנסות להכניס אותו יותר לאווירה, ואבי נלחץ והשתדל עוד יותר להישאר בזווית הנכונה. לאחר כמה זמן אבי הרגיש ביטחון שהזין לא עומד להישלף שוב והוציא את ידו שסייעה בין שני רגליה. הוא ניגב חלק מהרטיבות על התחת שלה ואז הניח את היד על המותן שלה ופימפם אותה. "כן אלוף שלי. זיין אותי" אבי התמיד וניסה ככל יכולתו להיכנס לתוך הסיטואציה. קולות השופר נשמעו ברקע. אבי לא ידע לאמוד עוד כמה זמן נשאר להם. היא הסתכלה אליו אחורה. "קדימה אבי. זיין אותי. זיין אותי כמו שאתה יודע. קדימה.תמשיך ככה. זיין אותי" תקיעות השופר נשמעו מבחוץ ואבי הרגיש שהפמפום לא מתקדם לשום מקום. הוא המשיך לפמפם וניסה לדחוק את תחושת הייאוש שחזרה להתגנב אל ליבו. רבקי כבר איבדה את כל החרמנות וניסתה להישאר כמה שיותר פרקטית, אבל היא הרגישה חסרת אונים. היא ניסתה להניע את עצמה עם האגן מתוך תקווה שזה יעזור לגרות אותו. "קדימה אבי. אתה מסוגל" היא נסתה להמריץ. ואז מתוך ייאוש היא אמרה "תכניס לי את האגודל שלך לתוך התחת" הוא הסתכל עליה כלא מאמין. "קדימה, תכניס". הוא דחף לה אגודל לחור תחת החיוור וההדוק שלה. זה חירמן אותו והוא הגביר את הקצב. מבחוץ נשמעה תקיעה ארוכה של שופר שלא הסתיימה, ונמשכה ונמשכה. שניהם הבינו שזו 'תקיעה גדולה'- התקיעה האחרונה, ושנותרו להם רק עוד כמה רגעים. "קדימה, אבי" רבקי אמרה בתחינה. אבי פמפם אותה הכי חזק שהוא יכול. אבל הוא לא הרגיש שהוא קרוב לגמירה. עשר שניות עברו. הוא לא ויתר. עוד עשר שניות חלפו ואז הסתיימה התקיעה ושקט השתרר. אבי עדיין היה בתוך רבקי, אבל שניהם לא זזו. רבקי התחילה להתייפח חרישית, ואבי נסוג ממנה בשקט. אחרי כמה שניות שאבי לא ידע מה לעשות הוא שאל "את רוצה לצאת את .." רבקי חתכה אותו ואמרה "צא אתה. אני אצא אחריך". האי לא הסתכלה עליו אפילו. אבי לבש בדממה חזרה את הבגדים ויצא בעיניים כבויות. היה לו קשה להתרכז בהמשך התפילה לאחר המפלה שהוא חווה רגע לפני כן. התפילה לבסוף הסתיימה ואבי הלך חזרה לבית. כשהוא נכנס לבית ופגש את רבקי בסלון, מבט נחוש היה על פניה. היא התקרבה אליו ואמרה לו באוזן בלי שאף אחד אחר ישמע "מחר ננסה עוד פעם. מחר זה יצליח".   יום שני של ראש השנה. אבי הגיע בין הראשונים לתפילה, ובכל מהלך התפילה הוא עמד במקומו וניסה להתפלל בכמה שיותר כוונה. רק מדי פעם הוא הציץ בשעון וראה איך השעה היעודה מתקרבת בצעדים גדולים. כשהציץ לעזרת נשים הוא ראה שם את רבקי עומדת ומתפללת בשמלת חג שחורה. שפתיה האדומות מאודם מילמלו בדבקות את התפילה. כשבעל התוקע עלה אל הדוכן כדי להתכונן, אבי עזב שוב את היכל בית הכנסת ונכנס אחרי רבקי אל שירותי הנשים. הפעם רבקי דאגה לכיסא לפני כן, וכשהדלת נסגרה היא חסמה עם הכיסא את הידית ונעלה את השירותים מבפנים. כל חלל השירותים עמד לרשותם. נקישות נעלי העקב השחורות שלה נשמעו כשהיא הסתובבה אליו. "תתפשט אבי. תוריד את כל הבגדים" היא אמרה. אבי התפשט ונשאר לעמוד מולה רק עם גרביים. הזין שלו היה שמוט. "עכשיו תעמוד ורק תסתכל". לאט ובביטחון היא התפשטה והורידה את כל בגדיה העליונים. בסיום היא נשארה לעמוד מולו עם בייבידול שחור מבריק שבקושי הגיע לה עד מתחת לטוסיק ונעלי עקב שחורים. מחשוף עמוק חשף חלקים נדיבים משדיה. היא הסתובבה פעם אחת לאיטה על מנת להראות לו את הפריט היחיד שהיא לבשה מתחת לבייבידול -חוטיני בצבע אדום. אבי עמד נדהם. הזין של אבי עמד דום. היא ניגשה אליו בהליכה איטית ובתנועה של דוגמנית על מסלול. "אבי. גבר יפה שלי," היא אמרה בחושניות, "בא לך לזיין אותי?" למרות חוסר הביטחון שהוא חש, הוא גם חש משיכה עזה. "כן" הוא אמר. רבקי נצמדה אליו ואז ביד אחת שלה, עם האצבעות בלבד היא תפסה לו את הזין. לאחר מכן היא כופפה את ברכיה וירדה לאט עד שהיא מיקמה את ראשה בגובה הזין שלו. ואז באיטיות רבה קרבה את שפתיה לאיבר שלו ונתנה לו שם נשיקה. כששפתיה ניתקו מגע נשאר סימן אדום בולט של אודם בצורת שפתיים. היא הסתכלה עליו בזמן שהתרוממה חזרה וראתה הוא נושם נשימות עמוק. למרות שהיא היתה עם עקבים עדיין אבי היה גבוה ממנה במעט. היא קרבה את שפתיה אל אוזנו ולחשה "אבי. גבר שלי. בא לי שתזיין אותי" ואז היא ניגשה אל הכיור הרחב, הניחה עליו שני ידיים ונשענה עם הרגליים מפושקות. התחת העגול שלה בלט החוצה. היא הסתכלה לעברו דרך המראה, "בוא אבי. בוא תיגע בי עד שיתחיל השופר" אבי ניגש אליה. הוא הבחין שסידור תפילה היה מונח לפני רבקי על הכיור, פתוח בדיוק בעמוד של סדר התקיעה. הוא לא התעכב על זה. העיניים שלו כבר עברו מאליהן אל הגוף המחרמן של רבקה. הרגליים הארוכות, הישבן הבולט והרך, השדיים הרכים שרק בד דק כיסה אותם ולא מעבר. רבקי היתה הדבר ממנו היו עשויים הפנטזיות שלו. הפטמות שלה בלטו מעבר לבד הדק.  בנגיעה קלה הוא הסיט את אחת מהרצועות על כתפה של רבקי. הכתפיה החליקה למטה ואיתה חלק מהבד שכיסה את אחד משדיה. הפטמה הכהה ביצבצה והיתה כפסע מלהיחשף. אבי נעמד מאחוריה ומיקם את הזין שלו בין רגליה ונע באיטיות, מלטף לה את הירכיים ואת המפשעה מבעד לתחתונים באיברו הקשה. במגע קל נוסף של היד הוא חשף את שדה לגמרי. מישהי ניסתה להיכנס בדלת אל השירותים ונתקלה בדלת הנעולה. נסיון קצר נוסף והיא ויתרה. "בוא אבי" רבקי לחשה בחושניות, "כנס אלי". היא הפשילה את התחתונים והביטה באבי מבעד למראה בציפייה. אבי נצמד אליה מאחור ורבקי פיסקה לכבודו את הכוס שלה בעזרת שתי אצבעות. הזין שלו החליק פנימה בקלות ורבקי גנחה קלות כשהוא חדר. אבי הביט מלמעלה על הזין שלו שנכנס אליה וראה איך הסימן ליפסטיק של השפתיים שלה נבלע בתוכה. "תלטף לי את הציצי עד שיתחיל השופר". הוא ליטף לה את הציצי ברכות ואז נשמע קול השופר. "קדימה" היא אמרה. אבי לא היה צריך את הקריאה שלה, והוא התחיל לפמפם אותה. רבקי בהתחלה נהמה, ודי מהר הנהמות הפכו לגניחות רועמות שנשמעו רק לפרקים. "ככןןןןן!… אההה!" אחרי כמה רגעים אבי הבין למה רבקי הביאה סידור ולמה היא גונחת בהפסקות. היא הרשתה לעצמה לגנוח רק כשהיו תקיעות. ולא כשהיו שברים או תרועות שבהם השופר נשמע עם סירוגין והפסקות. היא תזמנה את הגניחות שלה לפי הסידור בתקיעות שופר הארוכות. הוא דפק אותה במרץ ומחץ אותה לכיור פעם אחר פעם. במראה הוא ראה את ראשה נע מצד לצד ופניה מתעוותות מעונג. הוא ראה את הציצים שלה שקופצים בכל דפיקה ודפיקה והרגיש את העכוז שלה שנמעך פעם אחר פעם. "כן! תדפוק אותי חזק!"  אבי לא רצה להשתהות. הוא הרים לה רגל אחת על הכיור בעזרת יד אחת, וביד השניה הוא תפס לה בשיער ומשך. מכריח אותה להרים את הראש. רבקי גנחה בקול. הוא דפק אותה במרץ והרגיש איך הסוף שלו מתקרב.  אפשר," שאל אבי מתנשף, "אפשר להכניס לך אצבע לתחת?" רבקי שסמכה על האינסטינקטים שלה אמרה לו לא, ובמקום זאת היא שלחה יד ענוגה אל אחוריה ודחפה אצבע מטופחת אל תוך החור הקטן שלה. אבי ראה איך טבעת היהלום שענודה על האצבע הולכת ומתקרבת אל הרקטום בזמן שהיא דוחפת לעצמה את האצבע האמצעית עמוק יותר ויותר. זה עוד יותר הדליק אותו. רבקי הרגישה איך המהלך הזה הטריף אותו וידעה שהפעם היא לא תתן לשום דבר להשתבש לה. היא המשיכה לעקוב אחרי סדר התקיעות. משהו אצלה השתחרר והיא גנחה בקול כמו שהיא לא גנחה בחיים שלה. "כן אבייי!… אל תפסיק!…. תזיין אותי!" אבי הרגיש את העונג מגיע לשיא והוא גמר בתוך רבקי. הוא נעצר כדי להסדיר את הנשימה ורבקי שלפה בנתיים את האצבע מתוך התחת, ואז התחילה להזיז את האגן שלה במקומו וזיינה את עצמה. אבי נזכר איך רבקי פעם אמרה לו שהסיכויים להיקלט בהיריון עולים אם גם האישה גומרת. הוא אמנם גמר וכל החשק התנדף לו, אבל האיבר שלו עוד היה מוצק לגמרי. הוא לקח לעצמו עוד רגע להתאפס ואז והוא המשיך לזיין את רבקי. לא באותו קצב כמו מקודם, אבל גם הקצב הזה היה מתאים לרבקי.  רבקי המשיכה לעקוב אחרי סדר התקיעות. רבקי נהנתה מהפמפום הקצוב שאבי המשיך לזיין אותה, עד שהיא ראתה בסידור שהסוף מתקרב. "עוד רגע זה נגמר" היא אמרה, "עוד רגע זה תקיעה גדולה" "אז בואי נהפוך את זה באמת לתקיעה גדולה" ענה לה אבי. התקיעה האחרונה והארוכה ביותר התחילה, ואבי תקע את רבקי הכי חזק שהוא יכול. רגישות פשטה בכל גופה של רבקי וגלים של עונג שטפו את כל גופה עוד פעם ועוד פעם בזמן שאבי נענע את כל גופה בלי להרפות. היתה לה גמירה מושלמת. אנקות ופרצופים אילמים של עונג השתלבו זה בזה בבלאגן מושלם עד שפתאום קול השופר נדם והגופים של שניהם נשמטו על הכיור, כשאבי מעל רבקי. "אני אוהבת אותך" אמרה רבקי. ואני אוהב אותך" אמר אבי.   אבי שטף את הזין שלו מהר, ואז התלבש במהירות ויצא. במשך כל זה בזמן שרבקי שכבה על הכיור ונתנה הכוונה גרביטציונית לזרעונים בדרכם אל הביצית שלה.  לאחר כשתי דקות היא קמה וניגבה את עצמה. לאחר מכן היא סידרה חזרה את החוט המציק של החוטיני במרכז הישבן והצניעה חזרה את הבייבידול מתחת לשמלת החג. כמו כן, היא גם סידרה את השיער ותיקנה מעט את האיפור כמיטב יכולתה. כשהיא חזרה למקומה בעזרת נשים, מוצפת בתחושה מרוממת, היא לא שמה לב לתחושה המוזרה שנשארה לה בעקבות האצבע שהיתה תקועה לה בתחת, וגם התעלמה מהתחושה של בגדיה שהתחככו בישבנה החשוף. היא כל כולה התרכזה בתפילה והתפללה לפרי בטן. היא דמיינה איך זרעון סוף סוף ימצא את דרכו ויצליח להתאחד עם ביצית שלה. היא הפליגה במחשבה איך תינוק יגדל לו בתוך בטנה. לאחר סיום התפילה ניגשה אליה חברה. "התפילות השנה היו וואו, וגם התקיעות השנה היו ממש משהו משהו. איך היה לך?" "גם וואו" אמרה רבקי בפנים מוארות מאושר, "בעל התוקע באמת עשה עבודה טובה".   כשנה לאחר מכן. אבי ישב בבית הכנסת ומולל את זקנו בחוסר סבלנות. עוד מעט יתחילו את סדר תקיעות השופר והוא לא ראה את רבקי שהגיעה עדיין. הוא עזב את כסאו בפעם השלישית כדי לצאת לבדוק ברחוב אם ניתן לראות אותה בדרך. הוא יצא והשקיף. הוא הצליח להבחין מרחוק, בקצה הדרך, באשתו רבקי דוחפת את העגלה בדרכה לבית הכנסת. אבי חייך בהקלה.   אם הסיפור הזה גרם לכם להרגיש משהו אנא תשאירו תגובה. אל תהיו זונות.