בית הספר למחול – סופ"ש בבית

מאת: פליק בטוסיק לתחילת הסיפור, חלק 2, חלק 3 מומלץ לקרוא את הפרקים הקודמים. אם קראתם ואהבתם (ותכלס גם אם לא), אשמח שתגיבו, שאדע אם להמשיך.   למחרת בבוקר קמתי מוקדם והתארגנתי לנסיעה. חיבוק פרידה מהיר לאבי המנומנמת, ואני בדרך לרכבת. יכולתי לחוש היטב את תוצאות העונש שספגתי בלילה הקודם בכל צעד, ועוד יותר בכל פעם שהתיישבתי.   יום שישי עבר בבית בנעימים. להורים לא סיפרתי על שיטות הענישה הנהוגות בבית הספר בוריס שטיין, והם כמובן לא העלו דבר כזה בדעתם. אחרי ארוחת שישי משפחתית, קבעתי להיפגש עם ידיד ותיק שלי – ברק. ברק אף פעם לא היה בן זוג שלי, אבל אנחנו מכירים עוד מהתיכון (הוא גדול ממני בשנה), ותמיד הייתה לנו כימיה טובה. ברק הוא לא איזה חתיך הורס, אבל בשנתיים האחרונות הוא התברר כפרטנר מעולה לסקס, ואני אוהבת אותו מאוד. לא נפגשנו מאז שהתחלתי בלימודים והרגשתי שבא לי לבלות אתו את הערב. נפגשנו בקפה הקבוע שלנו (אין הרבה אפשרויות בפתח תקווה), והתחלנו לקשקש. מה שאני אוהבת אצל ברק זה שלמרות שהוא יודע שהערב הזה יסתיים בסקס, הוא לא ממהר לשום מקום. הוא באמת התעניין לשמוע מה שלומי ואיך הולך לי. סיפרתי לו בהתלהבות על בית הספר, על השיעורים, על המורות ועל שאר הבנות, והוא שאל והקשיב. תוך כדי שיחה, התלבטתי אם אני רוצה לספר לו גם על הצד הפחות שגרתי של הלימודים. ההחלטה התקבלה לאחר שהבנתי שבכל מקרה לא אוכל להסתיר את הימנים לאורך זמן. "אתה יודע", התחלתי בהיסוס, "הם מאוד מקפידים שם על משמעת". "משמעת? מה, כמו בתיכון?" צחקקתי. "התיכון זה שום דבר. אפילו בצבא אין עונשים כאלה" "עונשים??", הוא נשמע באמת נדהם. "את רצינית? איזה עונשים?" בלעתי רוק. "תראה, זה ישמע לך מטורף, אבל…", הבטתי לו בעיניים והמשכתי. "עונשים פיזיים", אמרתי בקצרה. ברק שתק רגע ואז חייך. "מצחיק מאוד, נו ברצינות". "אני רצינית. חלק מהמורים שם נותנים לתלמידות מכות בטוסיק בתור עונש". "אני לא מאמין. זה לא הגיוני", קבע ברק בפסקנות. "לא הייתי ממציאה כזה דבר. האמת, רק אתמול בלילה חטפתי עונש רציני מהחונכת שלי". "החונכת שלך?" "כן. לכל סטודנטית בשנה א' מצמידים סטודנטית בשנה ג' שעוזרת לה בבית הספר". "עוזרת לה עם מכות בתחת?" "כן, גם… כשצריך" "תשמעי, על כזה דבר עוד לא שמעתי." לא הייתי בטוחה אם הוא מאמין לי, אבל לא רציתי להתעכב על זה. המשכנו לנושאים אחרים, ואחרי שסיימנו לשתות ולנשנש, שילמנו ונכנסנו לרכב של ברק – טויוטה חבוטה בצבע לא מוגדר שהוא קנה לפני שנה באיזה מגרש גרוטאות. הוא גאה בה מאוד, למרות שהיא נמצאת יותר במוסך מאשר על הכביש. "את באה אליי?", שאל. ברק גר עם ההורים, אבל אנחנו תמיד נפגשים אצלו כי יש לו יחידת מגורים נפרדת. "בטח", עניתי ושלחתי ליטוף שובב ללחי ולעורף שלו. למרבה השמחה, הטרנטה של ברק התניעה (סיכוי של 50% בערך) ונסענו אליו. עלינו במדרגות החיצוניות, נכנסנו לחדר שלו והתיישבנו על המיטה. ברק לא ביזבז זמן והתחיל מייד לנשק אותי בפה ובצוואר, ואני מיהרתי לפשוט את החולצה. המשכנו להתלטף ולהתמזמז, פושטים בהדרגה את הבגדים, עד שלבסוף הגיע הרגע להוריד את התחתונים. הסתובבתי בגבי אליו והתפשטתי. יכולתי לשמוע את ברק משתנק בהפתעה. "את לא עבדת עליי", אמר לאחר כמה רגעים, מביט בישבן ובירכיים המוכים. "תקשיבי, זה לא צחוק. את לא רוצה לדווח על זה למישהו?", שאל ברצינות. "תראה, אני יודעת שזה נשמע מוזר", עניתי, "אבל ככה זה בבית הספר הזה. והאמת,", המשכתי, "כל הקטע הזה של מכות בטוסיק איכשהו מדליק אותי". ברק הביט בי במבט מופתע. המשכתי. "זאת אומרת, בזמן העונש זה בכלל לא כיף. זה כואב ומשפיל. אבל איכשהו זה מרגש אותי. לא חשוב, בוא הנה." משכתי אותו אחריי למיטה, כשהוא עדיין נראה קצת המום. אבל כמה שפשופים מהירים והזין שלו יצא מההלם. הוא מיהר לשלוח את ידו אל בין רגליי, מעסה בעדינות את הדגדגן. גנחתי בהנאה ושלחתי לשון אל תוך פיו. המשכנו עוד כמה דקות, ואחר כך הוא השכיב אותי על הגב וצלל עם לשונו אל מעמקי הקוס, שעכשיו כבר היה רטוב ורוטט מרוב ציפייה. אני מתה על הליקוקים של ברק. הוא אלוף בזה. אחזתי בעדינות בראשו, מכוונת אותו ומושכת אותו עמוק יותר. אחרי כמה רגעים עצרתי. רציתי שהוא ייכנס אליי. ברק ליקק את שפתיו. "אני רואה שאת מתרגשת", חייך וגהר מעליי, מכניס את איברו לתוכי בתנועה ארוכה ואיטית. "כן… בוא אליי", גנחתי בהנאה. ברק החל להניע את האגן. בהתחלה לאט ואחר כך בתנועות מהירות יותר ויותר, תוך שהוא מנשק אותי ונושך קלות את הצוואר, האוזניים, הפטמות הזקורות. מדי פעם היה יוצא ממני לגמרי ונכנס שוב. הוא ידע מה אני אוהבת ואני התענגתי על כל תנועה שלו, אוחזת בחוזקה בגבו ושולחת ליטופים לכל חלקי גופו. לפתע הוא עצר, יצא ממני, ובתנועה בטוחה הפך אותי לתנוחת דוגי. הוא חשב רגע, שמעתי אותו נושם, ואז אמר: "אז מה, נוגה? היית ילדה שובבה בבית ספר?" "כן, לגמרי", עניתי בקול נרגש. "אני יכול לראות. נראה שהחונכת שלך עשתה פה עבודה רצינית. אבל נראה לי שמגיע לך עוד קצת." הוא הפליק לי בעדינות. זה היה פליק עדין בהרבה ממה שחטפתי אתמול, אבל הישבן היה עדיין רגיש. זה קצת כאב, אבל הדליק אותי לגמרי. "כן, כן", מילמלתי, "תן לי עוד. תעניש אותי. אני ילדה רעה מאוד". ברק הגיב כצפוי בעוד כמה פליקים, בעוצמה הולכת וגוברת. ניכר שגם הוא מתחיל ליהנות מהעניין. "ממש ילדה רעה…" לחש באוזני, ואני הרגשתי את הזין שלו מחליק לתוכי. הוא התחיל לאט והגביר את הקצב, מזיין אותי חזק יותר ויותר, מחזיק את האגן שלי בשתי ידיו ומדי פעם משחרר אחת מהן כדי להנחית חבטה על ישבני, מקפיץ אותי ומדליק אותי ברמות שלא הכרתי. אחרי עוד כמה דחיפות חזקות, הרגשתי שהוא נצמד אליי בכל כוחו וגומר במעמקי הקוס שלי. שנינו נשכבנו על הגב, מתנשמים ומותשים. "זה היה מדהים", אמרנו שנינו כמעט ביחד. הסתכלנו זה על זה וצחקנו. "לא ידעתי שזה הקטע שלך", אמר ברק בחיוך. "גם אני לא", השבתי. "אבל עכשיו אנחנו יודעים". "רוצה לגמור?" שאל אותי אחרי שהסדיר את נשימתו. הנוהל שלנו הוא שאחרי הסקס הוא עושה לי ביד עד שאני גומרת. "כן, אבל בוא נעשה את זה קצת אחרת." משכתי אותו ביד והושבתי אותו על קצת המיטה. נעמדתי לידו. "בוא נמשיך עוד קצת את העונש". הוא הביט בי במבט מבולבל, ואני במקום לענות נשכבתי על ברכיו. ברק הבין את הרעיון והחל להפליק. נדלקתי מחדש, אבל רציתי יותר. "יש לך עוד יד, לא?" ברק הבין את הרמז ושלח את ידו השנייה אל בין רגליי, משפשף במהירות את הדגדגן תוך שהוא חובט בלחיי הישבן ובחלק העליון של ירכיי. גמרתי בקול אנחה ארוך, רועדת מרוב עונג.   יצאתי מהמקלחת עטופה במגבת והתחלתי להתלבש. ברק עדיין שכב במיטה, מכוסה בשמיכה. "את בטוחה שזה בסדר, כל העונשים האלה שאתן חוטפות שם?" "אל תדאג, אני בסדר. זה פשוט חלק מהדיל." "טוב, מבחינתי זה סבבה. מי יודע איזהעוד רעיונות תקבלי שם", אמר בחיוך שבע רצון. נישקתי אותו ואמרתי: "בסדר, קום כבר עצלן. קח אותי הביתה".   ערב נחמד, חשבתי. מעניין מה אבי הייתה חושבת על זה…