המתמחה – פרק 3

מאת לקקן ביישן פרק 1, פרק 2 הרכב של עומר עצר כמאה מטרים לפני בית הספר של אלין. הוא המתין לה בכניסה לרחוב צדדי. אלין הופיעה מעבר לפינה, עם הילקוט על כתפה ופנתה לרכב בצעדים קטנים ומהירים. היא לבשה היום חצאית קצרה בצבע ירוק, עם כתפיות דקות. היא נשמה נשימה עמוקה, צעדיה הופכים איטיים יותר ככל שהתקרבה לרכב היוקרתי. כשנכנסה אליו לבסוף, היא הייתה מעט סמוקה. היא סגרה את הדלת אחריה, ועומר הפעיל את הנעילה המרכזית. עכשיו היא כבר לא יכלה לברוח. הוא רכן לעברה ונישק אותה ארוכות. הפחד העמוק ששלט בה פינה מעט את מקומו לעונג הלא ברור, אותו חשה בכל מפגש שלהם. היא עדיין לא החליטה מה היא אמורה להרגיש לגבי הקשר המעוות ביניהם. "הגעת בזמן, אלין," אמר לה ברכות, "כל הכבוד. שפחה דייקנית." "תודה, אדוני." אמרה בלחש. היא הבינה כבר כי זו התשובה המועדפת כשלא ידעה מה לומר. הוא הניח את ידו על ירכה, וליטף אותה כל הדרך לדירתה של אוסנת. הוא עצר ליד בניין רב קומות בשכונה עשירה, מהסוג שאלין לא נהגה להסתובב בה. עומר פנה אליה וליטף את לחייה. "את תהיי נהדרת, מתוקה," אמר לה. "היא תעוף עלייך. סיפרתי לה כבר שאת שפחה מושלמת." אלין הנהנה ברעד. "שמתי לב ששמת בושם, כמו שאמרתי לך," המשיך עומר. "איזה תחתונים לבשת?" אלין הרימה את ראשה במבט מופתע. "אבל… ז'תומרת, אמרת לי בלי תחתונים בכלל!" "שאלה מכשילה," חייך עומר, "וענית מעולה. אני אפילו אסלח לך על זה שלא אמרת 'אדוני'." הוא נישק אותה שוב לפני שהספיקה לענות. כשסיים לפלוש עם לשונו לפיה, אמר לה "תצלצלי באינטרקום, דירה 28. תעלי לפנטהאוז, ותפני ימינה. היא מחכה לך. אני אחכה לך כאן עד שתסיימי." "ו… אתה תחזיר אותי הביתה, אדוני?" "קודם תעלי לאוסנת," אמר עומר, "ונראה אחר כך." אלין שוב הנהנה בציות שקט, ויצאה מהרכב. היא ניגשה לדלת הבניין, והקישה את מספר הדירה. "תעלי לפנטהאוז, מאמי," נשמע קולה המוכר של אוסנת, והדלת נפתחה. אלין נכנסה לבניין וצעדה למעלית. היא לחצה על הקומה הגבוהה ביותר, וליבה הלם בפראות. לאחר דקה שנדמתה כנצח, נפתחו דלתות המעלית ואלין יצאה ממנה, ופנתה ימינה. היא נעמדה מול דלת, עליה נכתב מספר הדירה באותיות מוזהבות, ומתחתיו שלט: 'אוסנת חזן'. אלין דפקה על הדלת ביד רועדת, והיא נפתחה. "היכנסי," אמרה אוסנת בחיוך. אלין צעדה פנימה בחשש, ואוסנת ליטפה קלות את גווה התחתון. ~~~~~ אוסנת לבשה חולצת כפתורים מחויטת בצבע תכלת שנצמדה לגופה המלא, וחצאית עור שחורה קצרה. היא שמה אודם בצבע בורדו עז, ולק תואם על הציפרניים. פניה החייכניות עוטרו ברעמת שיערה הארוך עם תלתלים בקצוות. אוסנת הורתה לאלין לשבת בסלון דירת הפנטהאוז, המלאה ברהיטי מעצבים, על הספה הלבנה בצורת L. את הרצפה המבריקה בסלון כיסה שטיח מהודר ופרוותי בצבע קרמי. אלין ישבה מכווצת על הספה, ואוסנת ליטפה את שיערה. מדי פעם היד של אוסנת נדדה לכתפה וזרועה של אלין, והיא הגיבה ברעד. "אני כל כך שמחה שבאת, אלין," לחשה אוסנת, "אפילו השתדלת להגיע בזמן ולהתלבש כל כך יפה בשבילי." היא ליטפה קלות את כתפה של אלין. "אני מעריכה מאוד את המאמץ… אפילו שלא היתה לך ברירה. נכון, מתוקה?" "כן… גבירתי." "יופי," אמרה אוסנת. "אז איך בסנטרוניקס? נעים לך שם?" "מה?" מלמלה אלין. "שאלתי אם נעים לך אצלנו," אמרה אוסנת ברוך, "חשוב לי לדעת שהעובדות שלנו מרגישות בנוח." "אני…" אלין ניסתה לחשוב על תשובה הולמת לסיטואציה המופרכת שנקלעה אליה, "ב'סדר כזה." "זה מעניין אותך? את לומדת דברים חדשים?" "כן," אמרה אלין, עם מעט ביטחון עצמי שחזר אליה, "אתם עושים שם הרבה דברים מעניינים." "הבנתי מעומר שגם אצלו את לומדת דברים חדשים." אלין קפאה. היא שילבה את אצבעותיה בעצבנות. "זה נעים לך, מתוקה? להיות השפחה של עומר?" המשיכה אוסנת באותו קול שקט, "את אוהבת להיות הזונה שלו? זה נחמד כשאת מוצצת לו? כשהוא חודר אלייך?" היא החלה ללטף את ירכה. "זה בסדר, מתוקה. את יכולה לענות לי." "אה…" אלין בלעה את רוקה, "זה… זה כזה… אנ'לא יודעת, נראה לי… פ'סדר כזה. נחמד… לפעמים." "וכשהוא גומר לך בפה?" שאלה אוסנת, "איך הטעם של עומר?" ליבה של אלין הלם במהירות. "זה… טעם מוזר… הוא… הוא מעניין, אני חושבת." אוסנת תפסה בסנטרה של אלין ונישקה אותה. "זה כל כך נחמד שאת משתפת אותי בכל זה, חמודה," אוסנת הביטה בה בעיניים חמדניות. "את כל כך צעירה ומתעניינת בדברים חדשים. למה שלא…" היא חזרה ללטף את שיערה של אלין, "…תבדקי גם את הטעם שלי?" "אני…" גמגמה אלין, "אף פעם לא… הייתי עם אישה." "צפית בסרטים ששלחתי לך?" "כן, גבירתי…" אמרה אלין, "אבל… אני לא בטוחה ש…" "זה בסדר, מתוקה," אמרה אוסנת, "עומר אמר לי שאת טרייה בהרבה דברים. אני אדריך אותך. תתפשטי." אלין הנהנה וקמה מהספה. היא פרמה את כפתורה החצאית שלה בידיים רועדות. "מהר יותר, מתוקה," ציוותה אוסנת. "זה לא רעיון טוב לתת לגבירה שלך לחכות. מה אמרנו שאומרים?" "כן, גבירתי," אמרה אלין. החצאית שלה נפלה לשטיח אוסנת סקרה את גופה ארוכות. "עכשיו את החזיה והנעליים," אוסנת הנחיתה פקודה נוספת, ואלין צייתה. "יופי," עיניה של אוסנת נצצו, "אני רואה גם שהגעת ללא תחתונים. את נהדרת. עכשיו, רדי על הברכיים." היא נקשה באצבעותיה, ואלין כרעה ברך לפניה. אוסנת חילצה את כפות רגליה מנעלי העקב השחורות שלה. הציפרניים של בהונות רגליה היו משוחות בלק תואם לצבע האודם שלה. היא הפשילה את חצאיתה למעלה, ופיסקה את רגליה. היא הייתה מגולחת, למעט פלומה אחת קטנה, ממש מעל הדגדגן שלה. הכוס של אוסנת נצץ מרטיבות. "בפעמים הבאות," אמרה אוסנת, "נתרגל מסאז' לרגליים ומציצת בהונות. היום…" היא לפתה את ערפה של אלין, "… ניגש ישר לעניין. עומר סיפר לי עלייך כל כך הרבה, ואני לא יכולה לחכות שתענגי אותי. קדימה." היא קירבה את ראשה של אלין לבין רגליה, "תתחילי ללקק. אני אגיד לך מה לעשות." והיא הצמידה את אלין לדגדגן שלה. אלין היתה אפופה בריח וטעם לא מוכרים. הניחוח מבין רגליה המטופחות והחלקות של אוסנת היה מוזר, אך בו זמנית מפתה. היא החלה ללקק את המקום החמים והפועם, בהתחלה בהססנות, אך לאחר כמה שניות בביטחון הולך וגובר. היא כמעט שכחה שהיא לכודה ע"י גבירה שלכדה אותה ברשתה, והתמסרה לגירוי ועינוג אותה גבירה. ריח הייחום שנדף מאוסנת היה משכר, ואלין החלה להכניס את לשונה פנימה, יותר ויותר, לתוך הנקב הלח. "יופי, מתוקה," אוסנת גנחה בעיניים עצומות, "את לומדת מהר." היא אחזה בראשה של אלין וכיוונה אותה. "קצת יותר למעלה. עוד… עוד קצת… כאן, מתוקה." היא הרחיקה מעט את אלין ממנה, וסימנה לה עם אצבעה. "תמצצי את זה, מתוקה. עכשיו." והיא שוב הידקה אליה את אלין בכוח. לשונה של אלין טבעה בטעם האסור. היא הרגישה רטיבות בין רגליה שלה, והסמיקה. אלין החלה ללקק ולמצוץ את המקום. קולה הגונח של אוסנת מילא את החדר. אוסנת הניחה אחת מרגליה על גבה של אלין, והגבירה עוד יותר את אחיזתה בה. החיבוק הרכושני חילץ אנחה עמומה מפיה של אלין, שהמשיכה למצוץ ולגרות בחריצות את אוסנת. "אמרתי לך שתהני, שפחה שלי," אמרה אוסנת, "שלא תעזי להפסיק." אלין המשיכה לטעום ולמצוץ את אוסנת, עד שאוסנת רעדה, וגניחותיה גברו והתעצמו. היא גמרה ותפסה בכוח בשערה של אלין. "יווו, אלוהים!!! ריבונו של עולם, בת זונה!" אלין המפוחדת נאלצה להמשיך ולענג את אוסנת, עד שהסערה שככה. אוסנת הרפתה משערותיה, ואלין המשיכה לכרוע ברך מולה, מחכה למוצא פיה. אוסנת חייכה, פניה מיוזעות וסמוקות, ולבסוף צחקה. "זה היה באמת נחמד, נכון, שפחה שלי?" אלין הנהנה. "גם אני חושבת, מותק," אמרה אוסנת והתרוממה מהספה. "אבל אל תדאגי. לא סיימנו." אלין הצטמררה. אוסנת החלה לפרום את כפתורי חולצתה. "יש עוד כמה דברים חשובים שאת צריכה לדעת, אם תהיי השפחה שלי." היא העיפה הצידה את חולצתה, ולאחר מכן את חזייתה השחורה. שדיה היו גדולים, טבעיים וזקופים. "השפחה שלי תדע לענג אותי בכל מיני דרכים, מתוקה. נכון?" "כן, גבירתי," לחשה אלין. "הלשון שלך," אוסנת פתחה את הרוכסן הצידי של חצית העור שלה, "צריכה להכיר כל נקודה אצלי, כדי שהיא תדע איך לענג אותי באופן מושלם. נכון?" "כן, גבירתי." "אין לנו הרבה זמן היום," אמרה אוסנת, "אבל אני מבטיחה לך שהביקורים שלך כאן יתארכו עם הזמן." היא כבר היתה ערומה לגמרי. אוסנת הסתובבה על הספה ונעמדה על ברכיה, כשישבנה המפואר מופנה לאלין. "אני בטוחה שנמצא מספיק תירוצים…" היא הסתובבה לאלין וליטפה את ראשה, "…לזה שתבלי כאן לילות שלמים. תירוצים שההורים שלך יאמינו להם. ואת תעזרי לי בזה, נכון שפחה שלי?" "אני…" אלין הבינה לפתע להיכן אוסנת חותרת, והחווירה. "אנ… גבירתי, אני…" "את לא צריכה לדאוג או לחשוב על כלום, אלין," קולה של אוסנת היה רך, אך סמכותי, "את רק צריכה לציית כשאני אומרת לך לענג אותי. ברור?" ידה ליטפה את לחייה של אלין המפוחדת. אלין הנהנה בשתיקה. "מצויין," אמרה אוסנת, "ועכשיו… תענגי אותי." היא תפסה בחלק האחורי של ראשה של אלין, ודחפה אותו לעבר פי הטבעת שלה. אלין עצמה את עיניה, והחלה ללקק את ישבנה של אוסנת. הסרטים שאוסנת שלחה לה הכילו לא מעט אקטים כאלה, אבל אלין נרתעה מעצם הרעיון. הוא היה בעיניה אסור, באותה מידה שהיה מגרה. הריח מגופה של אוסנת והטעם של המקום האקזוטי, שוב עוררו באלין תחושות לא מוכרות. "אני מבינה שזה חדש לך." תפסה אוסנת לפתע בשיערה של אלין המבוהלת, "אבל השפחה שלי צריכה לדעת לענג אותי בכל מצב. לפקוח עיניים, זונה." אלין פקחה את עיניה. פי הטבעת של אוסנת היה ממש מולה. הריח היה מושחת. "ועכשיו," המשיכה אוסנת, "כשאת רואה היכן את צריכה לענג אותי…" היא הידקה את אלין אליה בכוח, וכיוונה אותה אל החור. "לשון פנימה, זונה. מיד." אלין הוציאה את לשונה והחלה ללקק. צמרמורת אחזה בכל גופה, בזמן שלשונה התנועעה בתוך גופה של אוסנת, נכנסת ויוצאת, מלטפת וחוקרת אותה. גניחותיה של אוסנת הלכו וגברו. אלין המשיכה לענג אותה, מחדירה את לשונה עמוק יותר ויותר, ואף מנשקת אותה ארוכות. כשאוסנת הגיעה שוב לאורגזמה, אלין שמה לב שאוסנת הרפתה מראשה מזמן, וכעת אוחזת במשענת הספה. "כן, כן!" גנחה אוסנת, "עוד… עוד, בת זונה, עוד!" אלין נישקה את אוסנת, מוצצת ושואבת אותה, והתמסרה אליה לחלוטין. אוסנת גמרה בפראות, ולאחר שגופה פסק לרעוד העזה אלין להפסיק את הליקוק. היא ליקקה את שפתיה ובלעה את רוקה, מתאמצת לשמר את הטעם המוזר והחדש שטעמה הרגע. "אוי…" גנחה אוסנת, "אוי אלוהים, מתוקה. זה היה נהדר." היא המשיכה להתנשף, וחזרה ללטף את ראשה של ליאן הכורעת על השטיח, כאילו היתה חיית מחמד. "אני כבר מדמיינת את כל הדברים שנעשה, שפחה שלי. תכננתי לך כל כך הרבה דברים." חיוך רחב וזדוני עלה על פניה הסמוקות מעונג של אוסנת. "כשאסיים איתך, את תהיי הזונה הכי ממושמעת ומקושטת שיש. ובתור התחלה, קניתי לך משהו." אוסנת פנתה הצידה, והרימה קופסה קטנה, שחורה ומבריקה, קשורה בסרט, שהיתה מונחת על השידה. "זה בשבילך, מתוקה," אמרה אוסנת והושיטה אותה לאלין. היא המשיכה ללטף את אלין ואמרה, "תפתחי. אני מרשה לך." אלין התירה את הסרט, והרימה את המכסה. בתוך הקופסה, על כרית שחורה, נחה רצועת עור מבריקה עם אבזמים בקצותיה, ולוחית מתכתית זעירה שחוברה אליה בדיוק באמצע. "בחרתי לך את זה בעצמי," אמרה אוסנת והוציאה את הרצועה. "יש להם קטלוג ענק, ולפעמים ממש קשה לבחור. ותראי…" היא הראתה לה את הלוחית. "בצד אחד כתוב השם שלך באנגלית," היא סובבה את הלוחית, "ובצד השני כתוב Free Use. את יודעת מה זה אומר?" אלין הנידה בראשה. "זה אומר שאת זמינה עבור האדונים שלך לשימוש חופשי, יפה שלי," אמרה אוסנת בעיניים נוצצות, "כל מה שנרצה לעשות איתך." אוסנת ענדה את הרצועה על צווארה של אלין, ומתחה אותה כך שתהיה הדוקה אך לא הדוקה מדי. היא קשרה את האבזם, ואלין הרגישה כיצד הקולר לוחץ על צווארה. אוסנת לקחה את הנייד שלה, וצילמה את אלין מלמעלה. "תרימי את הראש," ציוותה עליה, "אני רוצה לראות את הצוואר שלך." היא צילמה את אלין שוב ושוב, עד שהיתה מרוצה מהתוצאה. "זה נראה עלייך נהדר," חייכה אוסנת, "אבל זה רק ליומיום. אם מישהו שואל אותך, תגידי… האמת שלא אכפת לי מה תגידי. מצידי תגידי שזו מתנה. אבל כשתבואי לכאן שוב…" היא רכנה לאלין והנמיכה את קולה, "…ואת תבואי לכאן הרבה, אני אתן לך קולר אחר. גדול יותר. כזה שמתאים יותר לפגישות שלנו, ושאפשר לחבר לו רצועה. נכון שזה יהיה נהדר, מתוקה?" "כ… כן, גבירתי." "ואני מקווה שברור לך," הוסיפה אוסנת, "שהקולר החמוד הזה לא יורד ממך במשך היום. את רשאית להוריד אותו לפני מקלחת או שינה… אבל רק בתנאי שאת מבקשת רשות מאחד מאיתנו. ברור?" "כן, גבירתי." "יופי, מתוקה." אוסנת תפסה בסנטרה של אלין, ונישקה אותה. לשונה התפתלה בתוך פיה של אלין באיטיות, מפתה אותה, מלטפת אותה, מתלפפת סביב לשונה של אלין שוב ושוב במשך דקה ארוכה. לבסוף פיהם נפרדו, והיא אמרה לאלין "תתלבשי, שפחה שלי. עומר מחכה לך למטה."