צ'אנג

התחושה המשכרת של השינה עוד מציפה לי את הגוף כשאני מתעוררת ומתכרבלת במיטה. אחרי כמה רגעים או חצי שעה, מי יודע, הגוף קצת נהיה יותר ממוקד ואני פוקחת את העיניים ומסתכלת הצידה. "למה לעזאזל יש איש זר במיטה שלי?!?!" הוא כבר יושב במיטה, לצידי, ונראה מרוצה. "מה לעזאזל קורה פה?" אני מפחדת להסתכל מתחת לשמיכה אבל אני לא מתאפקת ומסתכלת. שיט. אני לגמרי ערומה. האיש לצידי נראה יפני או תאילנדי. אין לי מושג. אני מתיישבת ומשתדלת בכל כוחי להסתיר את הגוף עם השמיכה. "גברת בוקר טוב" הוא אומר. תחושת שיתוק. אין לי מושג מה לומר. "נו, גברת. לי אולי זין קטן, אבל גברת לצעוק טוב טוב אתמול בלילה." אני שוב לא מתאפקת. מסתכלת מתחת לשמיכה. באמת יש לו זין קטן. "אולי תלך לעשות קפה" אני מצליחה לומר לו באנגלית רצוצה. "שם. במטבח. קפה" האיש קם וניגש למטבח ואני ישר קופצת מהמיטה ואני שמה תחתונים מהר. פתאום הראש שלו מציץ. "בארון נגמר סוכר. יש עוד סוכר?"  "במקרר. מדף תחתון" ואז אני מוסיפה עוד פעם באנגלית "במקרר. תחתון. מדף" בזמן שאני מצביעה לכיוון המטבח ומכסה את הציצים עם הידיים בו זמנית. הוא הולך. אני לובשת מהר מכנסי טריינינג וחולצה וקוברת את עצמי שוב מתחת לשמיכה במיטה. אני עוצמת את העיניים חזק. בראש שלי רק חוזרת המילה לעזאזל בלי הפסקה. לעזאזל. לעזאזל. לעזאזל. לעזאזל. לעזאזל. אין לי מושג מי זה הצ'אנג הזה, מאיפה הוא הגיע ואיך. אני מנסה להיזכר מה עשיתי אתמול בערב, אבל לא מצליחה להיזכר. פתאום הדלת של השירותים נפתחה ושלומי יוצא משם בלי חולצה. "תשמעי, איזה חירבון דפקתי" הוא משתף כהרגלו את מה שאני לא מעוניינת לדעת. "אתה כאן?!" "ברור. למה איפה אני אהיה?" "יש פה יפני קטן שהתעורר איתי במיטה הבוקר…" סיננתי לו בשקט. "כן. צ'אנג" "צ'אנג?". באמת קוראים לו צ'אנג.  הבטתי בשלומי בבילבול ובעיניים פעורות. שלומי אמר "אני חייב לציין שלמרות הבולבול הקטנטן הוא נתן אתמול עבודה. גמרת אפילו שלוש פעמים". "אני אף פעם לא גומרת שלוש פעמים" עניתי. "רגע. אתה היית נוכח בכל הזמן ש… בכל הזמן שאני וצ'אנג היינו ביחד?" שלומי הנהן. "אבל הוא גוי. זה לא מפריע לך? איזה מין בעל אתה לעזאזל?" היא שמה יד על המצח. "מה אמא שלי תגיד?" "עזבי אותך רגע שטויות. אני מבסוט בשבילך על אתמול בלילה ואני מפרגן. מפרגן לך אשתי על זיון של הלייף". "אין לי מושג על מה אתה מדבר. ואני לא מכירה שום צ'אנג וכל העסק הזה הוא הזוי לחלוטין. " פתאום דפיקות בדלת וקול של דלת נפתחת. "שירן איפה את? שלא נאחר" קולה של אימא שלי נשמע. "כוסאמו" אני מסננת. אני פונה לשלומי.  "תסביר לי עכשיו כמה שיותר מהר מה הלך אתמול אם אתה לא רוצה בעיטה לביצים" שלומי נלחץ וניסה לחפש תשובה באוויר. "נו!" אמרתי. "מה אני אגיד לך? כולנו שתינו וגם את שתית יותר מדי. את זוכרת?" "שירן איפה את??" התנשא קולה של אמא. "אני צריכה לעבור בבנק, ואת צריכה לחתום אבטלה". "אני באה" עניתי לה. "אני עוד לא סיימתי איתך" אמרתי לשלומי ויצאתי מהחדר למטבח. אמא ישבה על כיסא ליד השולחן והקוריאני ישב לידה. "גברת לא סיפרה מאיפה הגיעו הגנים הטובים שלה. אמא של גברת אחת הנשים היפות שאני לראות בישראל" אימי, שהיתה מבושמת ממחמאות פנתה אלי ואמרה "שירני, מי זה הבחור החנפן הזה?". ניסיתי לחשוב על שקר מהיר. "הוא מהעבודה של שלומי, ו…" ואז צ'אנג אמר, אחרי שכבר הספיק לאחוז את ידה של אימי בשתי ידיו, "אני לעשות טוב לבת שלך בלילה. שלוש פעמים היא לקבל אביונה" הרגשתי את הפנים מאדימות. לא ידעתי מה להגיד. "אביונה זה אורגזמה" אמא אמרה לי. "אני יודעת" סיננתי. "אבל מותק שלי, את אף פעם לא גמרת שלוש פעמים." "ששש" ניסיתי להשתיק אותה, אבל היא כמובן המשיכה. "אולי רק שהיית מאוננת בלי הפסקה בתור נערה אבל אני לא לגמרי זוכרת" "אמא!" "וזה בטח יותר טוב מזה שאת צריכה לזייף שאת גומרת" "אמא!!!" הגנבתי מבט אל שלומי. הוא נראה שווה נפש. "גברת ברכה, אולי תסכימי לעשות טובה לצ'אנג? פשוט קשה לי לעמוד כבר בקסם שלך" "די," אמרה אמא שלי, "תמשיך" "את כל כך מושכת אותי אלייך שאני עוד מעט צריך משטרה כדי לא להתנפל אלייך" אמא שלי פנתה אל שלומי. "שלומי, תוכלו בבקשה לצאת מהחדר ולהשאיר אותי ואת אדון צ'אנג לבד לכמה דקות?" "שעה תספיק" אמר צ'אנג. "אמא?!! אבל הוא גוי!" "גוי או לא גוי. לא יזיק לי קצת לשמן את המנוע" הפנים שלי ושל שלומי התעקמו מגועל. "גברת ברכה, אני לזיין אותך כמו שאף אחד לא זיין אף פעם" אמר צ'אנג. "קדימה כבר. תצאו" זירזה אותנו אמא וסגרה מאחורינו את הדלת. קולות עלו מכיוון החדר וניסיתי להתעלם. פניתי אל שלומי. "שלומי, מה לעזאזל קרה אתמול בערב?" "אני אמרתי לך מקודם. שנינו יצאנו אתמול בערב ושתינו יותר מדי. ופתאום הצ'אנג הזה בא משומקום והציע חמשת אלפים שקל כדי לשכב איתך. שנינו הסכמנו…". "שנינו הסכמנו?" נתתי בו מבט מלא ספק. "כן. אני נשבע לך" שלומי אמר וניסה להיראות כנה. רציתי לשמוע את ההמשך, אז ריככתי מעט את המבט.  הוא המשיך. "ואז הוא העביר לנו, במקום, דרך הפלאפון שלו חמשת אלפים שקל, ואת יודעת כמה אנחנו צריכים את הכסף" הוא אמר ואחרי זה הוא עצר במכוון כדי שאני אאשר. "נו. תמשיך" אמרתי בקוצר רוח. לא היה לי כוח בשביל השטויות האלה עכשיו. "ואז, בלי לשים לב, אני כבר מצאתי את עצמי מצלם גבר זר מזיין אותך אצלנו בבית. זה היה פשוט מטורף. צילמתי את הכל. אני אראה לך אם את רוצה" "אתה תמחק את הכל. אתה שומע אותי. הכל אתה מוחק. יש לך כבר מספיק סרטונים בפלאפון שאני מוצצת לך, ושאנחנו מזדיינים, ושאני לובשת כל מיני שטויות שאלה מבקש ממני. תמחק את זה." הוא נתן לי מבט עצוב. "אני רצינית" "טוב" הקולות בחדר השינה גברו וזה כבר היה יותר מדי בשבילי. פתחתי את הדלת של הבית ויצאתי. התחלתי לנסוע בלי מטרה בכבישי העיר, מנסה למצוא היגיון בכל השיגעון ולא מצליחה.  בערך אחרי חצי שעה אני מקבלת טלפון ממספר לא מזוהה. "הלו?" "שלום גברת את מאוד נעלמת לי מהבית ואני רציתי מדבר איתך" "צ'אנג??" "כן. זה צ'אנג. אני מזיין אותך טוב טוב בלילה" נשימה עמוקה. "כן צ'אנג. מה אתה רוצה?" "אני רוצה מזיין אותך טוב טוב בלילה שוב" "עשרת אלפים" אמרתי  "אוקיי" "ואתה מקבל מציצה מבעלי" הוספתי. "לכבוד הוא לי. אבל אני חושב אולי בעל שלך לא חובב בולבול של אחרים". "אתה הולך לבעל שלי ומציע לו אלף שקלים בשביל שימצוץ לך. אתה יכול להוריד את הכסף מהסכום שלי" "טוב בסדר" הוא אמר. "ותשלח לי תמונה כשזה קורה" אמרתי. "אין שום בעיה" "אז ביי" "אני מעביר לך עכשיו בביט" אמר צ'אנג. "ביי"   ג'ימי צ'ו, שאנל, לואי ויטון, ורסצ'ה. הם רק חלק מהחברים החדשים שרכשתי בשלוש שעות שלאחר מכן.  אחרי זה, על כוס של אייס קפה הבטתי בתמונה של בעלי מוצץ זין בעודי מוצצת בסיפוק מהקשית.  ואז הרמתי טלפון לשלומי.   "הלו" "היי שלומי" "היי שירן מאמי. איפה את? מתי את חוזרת? אמא שלך והנפאלי כבר הלכו ברוך השם" הוא אמר "אני פה מסתובבת בקניון. קונה לי כמה דברים. אני חושבת שמגיע לי" "מגיע לך מאמי" "שומע?", אמרתי, "צ'אנג התקשר אלי והציע לשלם לי כדי שנשכב שוב הלילה. "תקשיבי. צ'אנג הזה חצוף. חושב הוא יכול לשכב עם אשתי לילה אחרי לילה. באמת חצוף"  "הסכמתי" שתיקה קצרה "אני חושב שעשית בסדר. אנחנו צריכים את הכסף. אז איך אומרים? נבלע את הגלולה" "ותגיד שלומי, בלעת עוד משהו מקודם?" "למה את מתכוונת?" הוא שאל. "צ'אנג אמר אותי שמצצת לו" "כן, נו. מה לא עושים בשביל אלפייה" "כל הכבוד מאמי. לי הוא משלם 9 אלף" שקט בצד השני. "אבל כל הכבוד מאמי. אנחנו צריכים את הכסף" שלומי עדיין לא הוציא מילה. "טוב" אמרתי, "נדבר בבית כבר ותספר לי איך זה היה. אני אדבר איתך. נשארו לי עוד 1300 לבזבז" וניתקתי.   בתשע בערב, אחרי מקלחת רותחת יצאתי רעננה ומבושמת אל הסלון. הרגשתי איך השדיים שלי מתנועעים כשטופפתי אל המטבח בעקבים דקיקים ויקרים, לבושה בשמלת מעצבים מסאטן בוהק וללא שום דבר נוסף מתחת. זו היתה תחושה משחררת לחוש איך הבד הנעים מתחכך בכל צעד ומלטף לי את הישבן והרגליים. ענדתי שרשרת זהב עדינה עם תליון משובץ ביהלומים. שני הגברים הביטו בי בתדהמה.  צ'אנג סקר את כולי בהערכה. מבטו של שלומי התמקד לי בחזה ועבר בין פטמה לפטמה. "מה?" אמרתי, "לי לא מזגתם יין? איזה מין ג'נטלמנים אתם?" צ'אנג מילא לי כוס בנדיבות. היום אני רוצה שאת מקבלת אביונה ארבע פעמים" צ'אנג אמר. "צ'אנג, אתה בחור מוזר. אבל יש בך גם קסם" אמרתי. "שנמשיך בחדר השני?" "זה יהיה לי בעונג" אמר צ'אנג . צ'אנג תפס בכף ידי והוביל אותי אל החדר. "אפשר לבוא גם שאל שלומי. "לא מאמי" אמרתי. "זה הערב של צ'אנג. הוא שילם על זה" הוא עוד הספיק לשאול "אולי רק לצלם כמה תמונות?" לפני שסגרתי מאחורי את הדלת.   אם הסיפור הזה גרם לכם להרגיש משהו אנא תשאירו תגובה. אל תהיו זונות.  יש לי רעיון לסיפור שאני רוצה לכתוב בשיתוף. מי שמעוניינ/ת- נא להשאיר מייל בתגובות.