חלום אפריקאי – חלק שלישי

חלום אפריקאי – חלק ראשון חלום אפריקאי – חלק שני פרק 7: האומנית אסנט ואני פרשנו מקבוצת הבנות ויצאנו לטייל בסביבה. בילינו את היום ביחד, משוחחים וצוחקים. היא סיפרה לי על חייה בכפר, על משפחתה, על חלומותיה. גיליתי שהיא אמנית מוכשרת, ושהיא יוצרת פסלים מדהימים מחומר. לקראת הערב, היא הזמינה אותי לבקתה שלה כדי לראות את עבודותיה. נכנסנו פנימה, היא הדליקה נרות שהטילו  אור רך על הפסלים המרהיבים שלה. הסתכלתי על הפסלים, נדהם מהיופי והרגש שהם ביטאו. "הם מדהימים", אמרתי. "את כל כך מוכשרת". היא הסמיקה. "תודה", לחשה. הרגשתי משיכה עזה אליה, משהו שונה מהמשיכה שחשתי כלפי אקולו או אנקונה. זה היה משהו עדין יותר, רוחני יותר. היא ניגשה אליי, וידה ליטפה את זרועי. "דניאל", אמרה, קולה רועד מעט. "אני רוצה להראות לך משהו אחר". היא הובילה אותי אל פינה חשוכה בבקתה, פרשה מחצלת על הרצפה והתיישבה עליה וסימנה לי להצטרף אליה. התיישבתי מולה, וראיתי את עיניה הנוצצות באור הנרות. היא לקחה את ידי בידה, והחלה ללטף בעדינות. "אני רוצה שתירגע", אמרה. "שתשכח מכל מה שאתה יודע על אהבה ומיניות. שתיתן לעצמך להיסחף". היא החלה לשיר בשפה שלא הבנתי, אבל המנגינה הייתה מהפנטת. שקעתי לתוך קולה, לתוך המגע שלה, ברגע הזה. אסנט התקרבה אליי, ושפתיה נגעו בשלי בעדינות. היא הובילה אותי למסע של חושים, של מגע ו אנרגיה טובה. ליטפה את גופי, נישקה אותי בכל מקום, והשתמשה בקולה ובמגע שלה כדי לעורר בי תחושות נעימות ומגרות. זה לא היה סתם סקס. זה היה ריקוד נשמות, התמזגות של שני יצורים לישות אחת. התחלתי ללטף אותה, לחקור כל חלק בגופה. היא נאנחה בהנאה, גופה מתנועע קלות תחת מגעי. ידיי מצאו את דרכן אל בין ירכיה, והיא פתחה אותן לרווחה, מזמינה אותי להיכנס ולחקור עוד. היא הייתה פתוחה ומוכנה, מזמינה אותי להעניק לה את העונג שכל כך השתוקקה לו. לשוני ליטפה את שפתיה החיצוניות, מעגלת את דרכה אל עבר מרכז ההנאה שלה. היא גנחה בקול רם, גופה מתפתל מתחתיי. המשכתי ללקק ולמצוץ, מעמיק את המגע, מעורר בה גלים של עונג. היא אחזה בשערי, מושכת אותי קרוב יותר. "דניאל", לחשה, קולה צרוד מתשוקה, "אני קרובה…, כל כך קרובה…" המשכתי במלאכתי, לשוני רוקדת על הדגדגן האדום והמתקשח שלה, מעניק לה את כל מה שיש לי לתת. הרגשתי את גופה מתקשח.  ידעתי שהיא קרובה לשיא. זה קרה פתאום! היא צעקה את שמי, וגופה התפרק מתחתיי ברעידות של עונג טהור. נוזל אהבה חם פרץ ממנה בזרם מקוטע לפי קצב נשימתה. המשכתי ללקק ולשתות אותה בתאווה, עד שהיא נרגעה והתנשפה בשקט. התרוממתי והבטתי בה, עיניה עצומות, חיוך של אושר על פניה. הרגשתי תחושה עמוקה של סיפוק, כאילו יצרתי משהו יפה ובעל משמעות. כשהכל נגמר, נשכבנו על המחצלת, מחובקים בשלווה עמוקה ומאושרים. פרק 8: ריקוד של שלושה חזרתי אל הבקתה של אנקונה, מתקשה להסתיר את החיוך והאושר שנפל בחלקי. כל תא בגופי זימר משמחה, והרגשתי כאילו אני צועד על עננים. אנקונה קיבלה את פניי בחיבוק חם. היא הביטה בי בעיניים בורקות, וקולה היה מלא חום ואהבה. "אני רואה שנהנית", אמרה בחיוך. הנהנתי, לא מסוגל להסתיר את הסומק שעלה על לחיי. "זה היה… מדהים", מלמלתי. הופתעתי לגלות שלא מצאתי בפניה שמץ של קינאה. היא ידעה איפה הייתי ומה עשיתי, אבל לא הרגישה בעלות עליי. היא שמחה בשמחתי, וזה מילא אותי בהערכה עמוקה כלפיה וכלפי אורח החיים הפתוח שהם אימצו. "דניאל", אמרה, "אני רוצה שתכיר מישהו". היא הובילה אותי אל גבר גבוה וחסון שישב ליד המדורה. הוא חייך אליי חיוך רחב, ועיניו נצצו בסקרנות. "דניאל, זה מוסא, בעלי," היא אמרה. "הוא חזר ממסע צייד ארוך בלב הארץ". לחצתי את ידו של מוסא, והרגשתי חיבור מיידי. הוא היה מלא חיים ואנרגיה, והיה ברור שהוא ואנקונה חולקים אהבה עמוקה וכבוד הדדי. בילינו את הערב בשיחות וצחוק. גיליתי שמוסא הוא גם אמן בתחום המוזיקה וריקוד. הוא ניגן על תופים מסורתיים ושר שירים בשפה המקומית, ומצאתי את עצמי נשאב לקצב ולמלודיה. כשהלילה ירד, אנקונה ומוסא הזמינו אותי להצטרף אליהם לבקתה. הלב שלי פעם בחוזקה. מעולם לא חוויתי שלישיה עם גבר לפני כן, אבל משהו בתוכי ידע שאני מוכן. נכנסנו לבקתה, והאוויר היה סמיך מריח קטורת. אנקונה הדליקה נרות, ומוסא החל לנגן על התופים שלו. הקצב היה איטי וחושני, והאור הרך ריקד על פניהם של אנקונה ומוסא. אנקונה ומוסא התחילו להתנשק, גופיהם שלובים זה בזה. צפיתי בהם, מוקסם מהיופי והתשוקה שלהם. הם היו כמו שני יצורים מיתולוגיים, רוקדים לצלילי המוזיקה. אנקונה משכה אותי קרוב יותר, וידיה מצאו את דרכן אל הזין שלי. היא ליטפה אותו בעדינות, עיניה עדיין נעולות באלו של מוסא. הרגשתי אותו מתקשח ומתארך תחת מגעה, והיא חייכה חיוך שובב. מוסא ניגש אלינו, וידיו החלו לשוטט על גופי. הוא ליטף אותי. חשתי את עצמי נמס תחת מגעם המשולב, רועד מציפייה. אנקונה נשכבה על המיטה, ומוסא התיישב לצידה. הוא ליטף את שערה, ועיניו היו מלאות אהבה. היא חייכה אליו, ואז פנתה אליי במבט מזמין. "בוא, דניאל", לחשה. "הצטרף אלינו". התיישבתי על שפת המיטה, והיא משכה אותי אליה. שפתיה מצאו את שלי בנשיקה עמוקה, ולשונה התפתלה עם שלי. הרגשתי את חום גופה, את רכות שדיה על חזי. מוסא הצטרף אלינו. אנקונה התיישבה מעליי, מביטה בי בעיניים בורקות. היא הנמיכה את ראשה אל הזין הזקור שלי, ופיה החם והרטוב סגר עליו. היא החלה לנוע. מעלה ומורידה את פיה בקצב מהיר. מוסא ליטף את גבי, וידו השנייה מצאה את דרכה אל פי הטבעת שלי. הוא הכניס אצבע בעדינות, ואני נאנחתי בהפתעה. התחושה הייתה חדשה ומרגשת. היא הוסיפה מימד נוסף של עונג לחוויה. אנקונה האיצה את הקצב, פיה וידה עבדו במרץ, מלטפת ומוצצת לסירוגין, מעוררת בי תחושות חזקות. הרגשתי שאני קרוב לשיא, קרוב להתפוצצות. צעקתי את שמה, "אנקונה!", והיא ענתה לי בנהמה עמוקה, מעודדת אותי להמשיך במסע הזה אל עבר הקצה. בזמן שאנקונה הובילה אותי אל עבר השיא, מוסא המשיך בתנועותיו העדינות והעמוקות. אצבעו חדרה אותי באיטיות, מעוררת בי גלים של חום נעים שהתפשטו בכל גופי. כל נגיעה שלו הייתה מדויקת ומכוונת. הוא ידע בדיוק איך לגעת בי כדי להגביר את ההנאה שלי. נמתחתי כמו קשת, המתח גובר בכל שנייה. ואז, זה הגיע! גל עצום של חום שטף אותי, עוצמתי יותר מכל מה שחוויתי אי פעם. צעקתי שוב, גופי הצטמרר ברעידות של אושר טהור ותכולת אשכי התרוקנה בפיה של אנקונה. צנחתי על המיטה, חסר נשימה, רועד בהדהודו של העונג שחוויתי. אנקונה ומוסא נשכבו לצידי, זרועותיהם כרוכות סביב גופי. הרגשתי את חום גופם, את נשימתם השקטה, ואת פעימות ליבם המרגיעות. אנקונה ליטפה את שיערי בעדינות, ומוסא צייר עיגולים על בטני בידו החזקה. עצמתי את עיניי, ונתתי לתחושת השלווה והסיפוק לשטוף אותי. מעולם לא הרגשתי כל כך מחובר, כל כך נאהב, כל כך חי. בתוך השקט הזה, מחשבותיי החלו לנדוד. חשבתי על המסע שלי עד כה, על הבריחה שלי מהחיים הישנים, על הגילויים המדהימים שגיליתי כאן, באוגנדה. הבנתי שכל חיי חייתי לפי הכללים, לפי הציפיות של החברה, של המשפחה ושל עצמי. מעולם לא העזתי לחרוג מהנתיב המוכר, לפקפק במוסכמות, לחפש את האושר האמיתי שלי. כאן, בכפר הזה, למדתי שאפשר לחיות אחרת. למדתי שאפשר לאהוב יותר מאדם אחד, בלי קנאה ובלי פחד. למדתי שמיניות יכולה להיות מקור לשמחה וחיבור, ולא רק אמצעי להתרבות. למדתי שאני יכול להיות אני עצמי, בלי מסכות ובלי להתחבא. פתאום, כל החיים שלי נראו לי כמו חלום רחוק. הבנתי שביליתי שנים רבות בחיפוש אחר משהו שכל הזמן היה שם, מחכה לי שאגלה אותו. פתחתי את עיניי והבטתי באנקונה ובמוסא. הם חייכו אליי, ועיניהם היו מלאות אהבה וחום. ידעתי שמצאתי לא רק את עצמי, אלא גם משפחה חדשה, משפחה שבחרה בי באותה מידה שבחרתי בה.